יום רביעי, 6 בינואר 2016

משרד החקלאות פרסם תזכיר חוק לתיקון פקודת הכלבת, בעתיד, השלמת התיקון לפקודה וכתיבת תקנות יאפשרו, במקרים מסוימים, כאשר אין חשש להגברת הסיכון להפצת מחלת הכלבת, את החזקת הכלב בתצפית בית במקום הכנסתו למתקן הסגר

משרד החקלאות פרסם את תזכיר החוק הרחב והמקיף לתיקון פקודת הכלבת. מטרת התיקון היא לאזן באופן מושכל בין צמצום הסיכון להדבקות במחלת הכלבת נוכח הסיכונים החמורים הצפויים ממנה לבריאות הציבור ולחיי אדם, לבין צמצום הפגיעה בבעל החיים ובחיות בית. במקביל, המשרד פעל לתיקון הפקודה באופן שיהיה מותאם למציאות העכשווית ולשינויים המקצועיים שחלו עם השנים מחד, וכן להתפתחויות בתחומי המשפט המנהלי והמשפט הפלילי מאידך. גם בנושאים נוספים כגון: המתת בעלי חיים עקב סיכון להפצת כלבת, הוראות בעניין ההכרזה על אזורים נגועים בכלבת, סמכויות הפיקוח והאכיפה, מינוי מפקחים ועוד.

להמשך קריאה                                     

יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

בעקבות התחזית לעלייה בביקוש הביצים למאכל, משרד החקלאות אישר את מכסות ייצור הביצים לשנת 2016, אשר כוללת עלייה של -7% מהמכסה הארצית שהייתה בשנת 2015

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: "הגדלת כמות הביצים חשובה כי אנחנו צופים ביקוש מוגבר בשנת 2016. במקביל, מתוך רצון לעודד חקלאים לשפר את רווחת בעלי החיים, הגדלנו בצורה משמעותית יותר את המכסות לחקלאים שיקימו "לולי מעוף" שאינם כולאים את התרנגולות"
ועדת הכלכלה בכנסת אישרה (30.12.2015) את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016 שהוגשו לאישור ע"י שר החקלאות ופיתוח הכפר.
המכסה שאושרה הנה בהיקף של 2 מיליארד ו-220 ביצים. מדובר בעלייה רוחבית לכלל המגדלים של כ-7% ממכסת הביצים שהייתה בשנת 2015. כמו כן, אושרה תוספות מכסה של כ- 40 מיליון ליצרנים חדשים, וכן תוספת מיוחדת של 4% נוספים ליצרנים שיגדלו בלולי מעוף ללא כלובים. התוספות שאושרו צפויות להביא לצמצום היבוא ולחיזוק היצור המקומי.
מאחר ובשנת 2015, היקף היבוא הגיע לכמות העולה על 300 מיליון ביצים, ומאחר והמשרד צופה עלייה בביקוש לביצים במהלך השנה,  נדרשת הגדלה זו. יש לציין כי הגדלה זו, לא תמנע לגמרי את הצורך ביבוא משלים בתקופות החגים מאחר ולא כל ההגדלה תהיה אפקטיבית בשנת 2016.
בנוסף, משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בעידוד החקלאים להקמת לולים ללא כלובים (לולי מעוף), על כן, הובאה בפני הוועדה הצעה לתגבור הקצאת המכסה הנוספת ב-4%. מעבר לכמות שתינתן לכלל המגדלים בלולים האחרים אשר מקבלים 7%.
יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי לולי חופש במתכונתם הקיימת של גידול תרנגולות בחצר פתוחה, מהווים סיכון וטרינרי. החשש המרכזי מלולי החופש, נובע מהתפתחות סלמונלה ושפעת העופות הנובעות מהחשיפה לציפורים נודדות שמצויות בארץ בכמויות גדולות.

יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

בתום כהונה בת 8 שנים של מר יהודה בכר כמנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, מונתה ועדת איתור לבחירת מחליפו

ועדת האיתור למנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שבראשה עומד מר שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (יו"ר) כוללת את החברים הבאים: ד"ר איריס נחמיה מנהלת אגף א' תורה וניהול ידע במטה הרפורמה, נציבות שירות המדינה, ד"ר חיים פיאלקוף נציג אקדמיה, עו"ד ארז קמיניץ משנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) וגב' סיגל מורן נציגת ציבור. המועד האחרון להגשת המועמדויות: 14 בינואר 2016.
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב שינתה את פניה והגיעה לביצוע פרויקטים בהיקף של כ-1.7 מיליארד ₪, וזאת תוך שכלול אמצעי פעילותה. הרשות פועלת כיום גם באמצעות חברות מתכננות וחברות מנהלות ומפעילה 52 פרויקטים של תכנון ופיתוח פיזי של תשתיות על מנת לספק מגרשים למגורים, לתעשייה ולמסחר במגזר הבדואי בדרום הארץ. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב מונה כ-90 עובדים והעומד בראשה עד עתה הוא ניצב בדימוס, מר יהודה בכר שמונה לתפקיד ע"י ממשלת ישראל בינואר 2008.
אורי אריאל שר משרד החקלאות ופיתוח הכפר הודה למר יהודה בכר על תקופת כהונתו המשמעותית ומסר כי "ההכרות המיוחדת והבלתי אמצעית של מר יהודה בכר את המגזר הבדואי על מנהיגיו ומכובדיו, הביאו לשיתוף פעולה פורה בין הרשויות הבדואיות לבין הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. אריאל הוסיף כי "מערכת היחסים המיוחדת שנרקמה והמהלכים לקידום הרשות נבעו מאישיותו ומקצועיותו של מר יהודה בכר".

מפקחי משרד החקלאות חשפו במשלוח "תמים" בנתב"ג דגים האסורים ביבוא

מפקחי משרד  החקלאות   ופיתוח  הכפר, חשפו ניסיון נוסף של יבוא שני משלוחי דגים האסורים ביבוא בנתב"ג. במשלוח הראשון נמצאו 7 דגים חיים שהוסתרו בקרטונים בעלי דופן כפולה, ובמשלוח השני נמצאו  עוד  10 דגים מאותו המין, אשר יובאו תחת שם אחר של דגים המותרים ביבוא.
מדובר בשני יבואנים, ממרכז הארץ, שהביאו משלוח דגי נוי מסרילנקה, ועוררו את חשדו של ממונה היבוא של אגף הדיג במשרד החקלאות. לאחר בדיקה, נמצאו שני משלוחי הדגים מסוג אימפרטור ("קיסרון הדור") האסורים ביבוא ונחשבים לערך טבע מוגן. בסיומה של הבדיקה, היבואנים זומנו לחקירה והדגים הוחרמו על ידי מפקחי רשות הטבע והגנים (האמונים על חוק ערכי טבע מוגנים).
אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מקפיד לבצע ביקורות שגרתיות וביקורות פתע בכדי למנוע הכנסה של זני דגים העלולים לפגוע באוכלוסיות הדגים הטבעיות והמשמשות למטרות חקלאיות בישראל.
יבוא דגים בישראל כרוך בקבלת אישור אגף הדיג. רק לאחר קבלת האישור הרלוונטי מורשה היבואן להביא לישראל דגים מסוגים המאושרים על ידי הרשויות בלבד.
ניר פרוימן, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "נוכח הרגישות לנושא הפגיעה במגוון הביולוגי ולשמר את המינים המקומיים, חשוב להדגיש את החשיבות הרבה באיסור יבוא בעלי חיים אסורים לתחומי מדינת ישראל. עלינו לגלות רגישות יתרה בנוגע לסוגיית הברחות".

יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

משרד החקלאות עולה שלב נוסף במיגור תופעת ההתעללות בבעלי חיים, ומורה על התקנת מצלמות בבתי מטבחיים ומשחטות שישדרו לחדר בקרה במשרד

נוכח אירועי העבר של התעללות בבעלי חיים במשחטות ובבתי המטבחיים, החליט משרד החקלאות ופיתוח הכפר על הצבת "מצלמות חכמות" בבתי המטבחיים ובמשחטות ברחבי הארץ. המתקנים יחויבו להתקין מצלמות בכל אזור בו מטופלים בעלי החיים עד שחיטתם. מטרת המצלמות היא לפקח מרחוק על פעילות בתי המטבחיים והמשחטות בהיבטי השמירה על צער בעלי חיים ולתעדה, בנוסף ולא במקום מערך הפיקוח של המתקן עצמו. המצלמות יהוו גורם מרתיע בפני העובדים, שידעו כי הם מצולמים 24/7.

להמשך הקריאה  

מחיר החלב הגולמי יעמוד ברבעון הראשון של 2016 על 1.8886 ₪, המגלם ירידה של כ- 6.5 אגורות לליטר, 3.3%, מהרבעון הקודם.

ועדת היישום של משרד החקלאות, המחשבת את מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה – המחיר בו רוכשות המחלבות את החלב מהרפתנים) מדי רבעון, קבעה כי מחיר המטרה יעמוד ברבעון הראשון של שנת 2016 על 1.8886 ₪, החל מ- 1.1.16. המחיר מהווה ירידה של כ- 6.5 אגורות לליטר, 3.3% מהרבעון הקודם (1.9533 ₪). בשנה האחרונה ירד מחיר החלב הגולמי המצטבר בכ- 30 אגורות לליטר, כ- 13.6%, תולדה של ירידת תשומות ייצור החלב, בעיקר ירידה במחירי הגרעינים המשמשים למספוא בעלי החיים. וכן של מתווה ההתייעלות הרפתנים במסגרת הסכם להתייעלות ענף החלב (מתווה לוקר).

להמשך קריאה  

במסגרת הניטור היזום: משרד החקלאות הטיל הסגר על משקי עופות לבשר החשודים בנגיעות בחיידק סלמונלה

במטרה לשמור על בריאות הציבור, מפקחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מנטרים באופן קבוע ושוטף את משקי העופות בישראל, בכדי לוודא, בין השאר, שסלמונלה מזנים מסוימים, כגון אנטריטידיס וטיפימוריום, לא תגיע לצרכן. במסגרת הבדיקות השוטפות התגלה חיידק סלמונלה מזן טיפימוריום במדגרייה המספקת אפרוחים למשקי בשר העוף (פטם). לאחר זיהוי החיידק במדגרייה, מבצעים השירותים הווטרינרים של המשרד בדיקות בלולי פטם אשר קיבלו אפרוחים מהמדגרייה בה נמצא החיידק.

הלולים אשר קיבלו אפרוחים החשודים כנגועים, הוכנסו להסגר. האפרוחים בתחילת תקופת הגידול, וטרם שווקו למשחטות. אם יאובחנו לולי פטם כנגועים בחיידק, יותר למגדלים ולמשחטות, כמקובל במדינות האיחוד האירופי וארה"ב, לשווק את בשר העוף רק לאחר טיפול תרמי או להמית את הלהקה בלול, תחת פיקוח הדוק של המשרד. שני אופני הטיפול מבטיחים מעבר לכל ספק שהחיידק לא יגיע לנקודות המכירה ולא יסכן את הצרכן.

ד"ר שמעון פרק, רופא וטרינר ראשי לבריאות העוף בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר נוקט בפעולות יזומות ונמרצות בכדי למנוע סכנה לבריאות הציבור ולוודא שהחיידק המסוכן לא יגיע לציבור. איתור הסלמונלה בשלב כל כך מוקדם התאפשר הודות לניטור היזום כחלק מפעולות המניעה של המשרד. חשוב להדגיש כי בישול מוצרים מן החי כראוי משמיד את חיידקי הסלמונלה, ויש להמשיך ולפעול בעניין זה על פי הנחיות משרד הבריאות, הן בצריכת המוצרים והן באופן הטיפול בהם".